שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונה של עמים רבים. נהוג לדמות את השדים לדמויות רבות-כוח, לרוב שליליות. לעיתים צורתם גשמית ולעיתים רוחנית בלבד.
      ישנם שני סוגים עיקריים של שדים: השד כשליחו של השטן > > שבא להזיק לבני האדם ולחבל בנפשם (השד פוגע בנפש ולא בגוף), והשד כישות עצמאית > > שעשוי להזיק לבני אדם - אך גם לעזור להם, בתמורה לדבר מה.

המקרא ממעט להזכיר את קיומן של ישויות על טבעיות, אך בעוד שישנם מספר אזכורים של מלאכים וסוגי כישוף שונים, שדים אינם מוזכרים כלל. הביטוי "שדים" מופיע אמנם פעמיים במקרא (בספרים דברים ותהלים), אלא שהכוונה שם היא בהקשר של עבודת אלילים - זביחה לשדים. עם זאת נהוג ליחס לשעירים, המוזכרים פעמים רבות במקרא, משמעות הדומה לזו של שדים, ”וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם וגו'” (ויקרא, פרק י"ז, פסוק ז'). על פי פרשנויות שונות השדים נקראו "שעירים" מפני שדמו לשעירי-עיזים, או שישתער (כלומר: יהיה נסער) לב הרואה אותם. השדים מוזכרים גם כ"רוחות".
      בתלמוד, לעומת זאת, מוזכרים שדים ויצורים 'מזיקים' (כהגדרת התלמוד עצמו) אחרים פעמים רבות. מפורסמת מאוד האגדה לפיה שלמה המלך הצליח לתפוס בעורמה את מלך השדים (אשמדאי), ואף התייעץ עם שדים.
      על פי רוב, מטרתם של השדים היא לייסר את האדם שסר מדרך הישר וכן להענישו על בריאתם. השדים נמצאים בחורבן והשממון ואינם נמצאים במקומות מיושבים על ידי האדם (ראו מסכת פסחים).
      על פי הכתוב בספר תהלים, היה נוהג קדום לזבוח ילדים לשדים: ”וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים” (תהלים, פרק ק"ו, פסוק ל"ז).
      בפירוש הרמב"ן על התורה מובא כי השדים מורכבים משני יסודות (אש ורוח) מתוך ארבעת היסודות, וכיוון שאין ביסודם מים ועפר (המסמלים את החומר), הם יותר רוחניים, במידה מסוימת. הם בעלי תכונות משותפות עם האדם ועם מלאכי השרת: הם מתים (בעת היפרדות היסודות זה מזה) ואוכלים, ומצד שני, הם עפים ומסוגלים לראות את העתיד הקרוב.
      חז"ל מוסיפים ומתארים את השדים: "שִׁשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּשֵׁדִים: שְׁלֹשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּשְׁלֹשָׁה כִּבְנֵי אָדָם: שְׁלֹשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: יֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְטָסִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְיוֹדְעִין מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת." ... יוֹדְעִין? סָלְקָא דַּעְתָּא? ... אֶלָּא: "שׁוֹמְעִין מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; וּשְׁלֹשָׁה כִּבְנֵי אָדָם: אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כִּבְנֵי אָדָם, פָּרִין וְרָבִין כִּבְנֵי אָדָם, וּמֵתִים כִּבְנֵי אָדָם" (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א')

מקור השדים במיתולוגיה היהודית אינו ברור. ישנם מקורות שונים המתארים את היווצרותם:
      ←     נוצרו בין עשרת הדברים ביום השישי לבריאת העולם: ”עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַמַּזִּיקִין, וקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִצְבָת עֲשׂוּיָה" (משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ו')
      ←     אלו שנפלו בהתמוטטות מגדל בבל - ”יִרְמְיָה בַּר אֶלְעָזָר נֶחְלְקוּ לג' כִּתּוֹת אַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲשָׂה מִלְחָמָה זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם הֱפִיצָם ה' וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲשָׂה מִלְחָמָה נַעֲשׂוּ קוּפִים וְרוּחוֹת וְשֶׁיָּדַיִם וּלְיָלִין וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים (בראשית יא, ט) כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ" (סנהדרין קט א)
      ←      במדרש אגדה השדים הם ילדי דור המבול שנענשו : ”ר' יְהוֹנָתָן אומ' כָּל הַמֵּתִים עוֹלִין לִתְחִיָּה חוּץ מִדּוֹר הַמַּבּוּל שנ' מֵתִים בַּל יִחְיוּ אֵלּוּ הַגּוֹיִם שֶׁהֵם כְּנִבְלַת הַבְּהֵמָה שֶׁיָּקוּמוּ בְּיוֹם הַדִּין אֲבָל דּוֹר הַמַּבּוּל אַף בְּיוֹם הַדִּין אֵינָם עוֹמְדִים שנ' רְפָאִים בַּל יָקוּמוּ וְכָל נַפְשׁוֹתֵיהֶם נַעֲשִׂים רוּחוֹת וּמַזִּיקִין לְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל" (פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ד)       
←     היווצרות באירועים מיוחדים, כמו לפני מתן תורה: הגמרא מזהירה שאין להקיז דם בערב שבועות, מפני שביום בו קבלו ישראל את התורה נוצר שד ששמו "טבוח" ולולא היו ישראל מקבלים את התורה, היה אותו שד טובח בם, בבשרם ובדמם. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ט, עמוד ב')
    ←     מלאכי חבלה - הרב משה קורדובירו מספר כי השדים נוצרו ביום השני לבריאת העולם, יום בריאתו של הגיהנום.
    ←     הרב חיים ויטאל מציין כי "מלאכים רעים" נוצרים עקב עוונות האדם שאינו מכפר על מעשיו. ”הִנֵּה אוֹתָם הַמַּלְאָכִים רָעִים, הַנִּבְרָאִים מִכֹּחַ אוֹתָם עוֹנוֹת, הֵם בָּאִים תָּמִיד, מַפְחִידִים אוֹתוֹ בֵּין בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, כמש"ה (ישעיה צ"ג) פָּחֲדוּ בְּצִיּוֹן חֲטָאִים. וּבֵין בַּחֲלוֹמוֹתָיו, שֶׁהַחִיצוֹנִים הָהֵם מַחֲלִימִים לוֹ (כְּלוֹמַר: גּוֹרְמִים לוֹ לַחֲלוֹם) דְּבָרִים שֶׁל שֶׁקֶר, וּמַכְנִיסִים קוֹלוֹת שֶׁל שְׁקָרִים בְּאָזְנָיו כְּדֵי לְהַפְחִידוֹ. וְזֶהוּ קִיל (קוֹל) פְּחָדִים בְּאָזְנָיו. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, מַפְחִידִים אוֹתוֹ, וְזֶהוּ בִּשְׁלוֹם שֻׁדַּד יְבֹאֶנּוּ. ונלע"ד חַיִּים, כִּי שֻׁדַּד מִלְּשׁוֹן שֵׁדִים ומזיקי"ן". (שער הפסוקים)